פסק-דין בתיק ת"ק 53067-06-11

הצדדים הנם שכנים וחולקים בית דו משפחתי הממוקם על חלקה אחת.  במהלך שנת 2009 ביקשו הצדדים להקים, איש איש בחצרו, בריכת שחייה. לצורך כך ועל מנת לחלוק בעלויות, שיתפו הם פעולה בהגשת תכניות משותפות לוועדה המקומית.

במהלך בניית הבריכה בחצרו של התובע נבנה גם קיר בטון בין החלקות. התובע טוען כי הצדדים הסכימו לחלוק בעלויות בניית הקיר ואילו הנתבעים טוענים כי הסכימו לבניית הקיר אך לא למימונו. הנתבעים הוסיפו להגנתם תביעה שכנגד במסגרתה עתרו לחייב את התובע (ואשתו - הנתבעת שכנגד) בעלויות שונות בגין שכ"ט מודד ומהנדס ובגין הפרה נטענת של ההסכם.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים, אני בדעה כי ראוי היה ששתי תביעות אלו לא היו מוגשות. לא שוכנעתי, כפי שאראה לעיל, כי הייתה בין הצדדים הסכמה בדבר מימון משותף של הקיר. כמו כן שוכנעתי כי התביעה שכנגד לא נולדה אלא בשל הגשת התביעה העיקרית וכי אלמלא הוגשה התביעה העיקרית, לא היו הנתבעים דורשים סכום זה.

אנמק בקצרה מסקנתי.

אין מחלוקת שלא נערך בין הצדדים כל הסכם בכתב אודות הסכמה כלשהי לחלוק בעלות בניית הקיר. התובע טוען שיש לראות בעובדה שהצדדים חתומים במשותף על תכנית בניית הבריכות, בה מסומן במפורש הקיר,  כראיה להסכמה הנ"ל.

הנתבעים העידו כי חתמו על התכנית, הכוללת את הקיר, על מנת לאפשר לתובע לבנותו, אולם לא הסכימו לשאת בעלותו. הנתבעים הוסיפו וטענו כי למעשה לא רצו בבניית הקיר, אשר לא התאים לאופי ומבנה ביתם, אך הסכימו להשלים עם רצונו של התובע ולכן חתמו על התכנית. לטענתם, היה ניתן להסתפק בגדר קלה, אך כאמור, לא עמדו בדרכו של התובע לבנות קיר על חשבונו.

אינני סבור שיש לראות בחתימת הנתבעים על התכניות משום הסכמה לשאת בעלות בניית הקיר. תכנית בנייה לחוד,  ועלות מימושה לחוד.  אין לראות בחתימת אחד מבעלי הקרקע על תכנית בנייה, משום הסכמה לשאת בעלות הבנייה, אלא רק כהסכמתו לעצם הבנייה.  אני מקבל את גרסת הנתבעים לפיה לא רצו בקיר כלל, אך הסכימו לבנייתו ע"י התובע, למען שכנות טובה.  על כן, חתימת הנתבעים, כשלעצמה, אינה מהווה ראיה בעיני להסכמה לשאת בעלות בניית הקיר.

התובע טען גם כי הנתבעת שיתפה פעולה עם הקבלן שבנה את הקיר ואף ביקשה להתקין בו קופסאות חשמל. גם בכך רואה הוא חיזוק לאותה הסכמה נטענת.  אינני מקבל גם טענה זו.  בשיתוף הפעולה של הנתבעת עם הקבלן, אני רואה חיזוק להסכמת הנתבעת לבניית הקיר וזאת במובחן ממימון עלותו. העובדה שהנתבעים ביקשו להתקין קופסאות חשמל בקיר, מראה כי  הסכימו לעצם בנייתו, אך אין להסיק מכך כי הסכימו לממנו.  הוא הדין בשיתוף הפעולה בכריתת העצים, המעיד על הסכמה לעצם הבנייה אך לא לעניין המימון.

חיזוק נוסף להיעדר הסכמה אני רואה בכך שהנתבעים לא קיבלו כל הצעת מחיר לבניית הקיר ואף לא היו שותפים לתכנונו ועיצובו. כל אלו מלמדים כי הסכימו רק לבנייתו תוך שהותירו את המימון לתובע. 

סיכומו של דבר, התובע לא הוכיח כי הנתבעים התחייבו לשאת במחצית עלות בניית הקיר.

התביעה שכנגד

הנתבעים (להלן- התובעים שכנגד) עותרים לחייב את התובע ואשתו (להלן- הנתבעים שכנגד) במחצית עלות המהנדס והמודד, אשר שולמו על ידם. לטענתם הם שילמו למודד סך של 2,314 ש"ח  (בשני מועדים) ותכנית זו שימשה אף את הנתבעים שכנגד. עוד טוענים הם כי נשאו במימון שכרו של המהנדס בסך 2,000 ש"ח אשר אף הוא שימש את הנתבעים שכנגד. על כן דורשים הם מחצית הסכומים בסך 2,157 ש"ח.  לטענתם הנתבעים שכנגד התחייבו להחזיר סכום זה.

הנתבעים שכנגד טוענים בתגובה כי בגין סכום זה נשאו בחלק גדול יותר של שכר האדריכל (2000 ש"ח יותר) ומנגד טוענים התובעים שכנגד,  כי החלוקה הלא שוויונית נבעה מהעובדה שהם שילמו לאדריכל פעמיים ולכם הם קיבלו הנחה ללא קשר לנתבעים שכנגד.

אף ביחס להסכם לכאורה זה אין בידי הצדדים כל ראיה בכתב.

טענת הנתבעים שכנגד הנה למעשה הודאה בעצם החבות, בצד טענה שהחוב שולם. על כן עליהם הנטל להוכיח את התשלום. לא מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים שכנגד לפיה המימון הלא שוויוני בשכרו של האדריכל נבע דווקא בשל כך שהתובעים שכנגד נשאו בשכר המהנדס והמודד, שכן לא מצאתי חיזוק לגרסה זו לעומת גרסת התובעים שכנגד שהיה זה בשל הנחה אותה קיבלו מהאדריכל בשל העלויות הכפולות ששילמו הם. 

יחד עם זאת אינני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעים שכנגד להשיב לתובעים שכנגד את מחצית העלות, שכן , כפי שנאמר לעיל, בבניית הקיר (לו הסכימו התובעים שכנגד) נחסכה מהם עלות בניית גדר קלה וצמחייה, כפי שטענו.  התובעים שכנגד לא דרשו את החזר עלויות המהנדס והמודד, אלא לאחר שנתבעו בגין מימון הקיר, שנים לאחר מכן. נראה כי הם ראו במימון זה כעלות שנחסכה מהם בכך שלא היו צריכים לבנות גדר ואני רואה בהתנהגותם לאורך השנים משום הסכמה שהם צריכים לשלם על חשבון מימון הקיר, למצער סכום זה, אשר נחסך מהם. לכן, למרות שלא הוכחה לי עלותה של הגדר, אני בדעה כי בשל מרכיב החיסכון שנוצר אצל התובעים שכנגד בשל בניית הקיר (לה הסכימו) אין זה ראוי לזכותם בסכום תביעתם.

אציין עוד כי התובעים שכנגד טענו בתביעתם  להפרה של ההסכם שבין הצדדים, אשר גרמה לגינתם נזק, אולם טענות אלו לא הוכחו ואני דוחה אותן. 

אשר על כן אני דוחה את שתי התביעות.

אין צו להוצאות.